לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
הציון היחיד שלנו נולד בנושא המאמצים, ולכן העבודה היחידה של החברה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו.
במרבית ראש השנה כל אחד עומדים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לך שנה אחת אחרת. ולמרות שנה אחת אני בהחלט מתייסרת – אילו מה כל מה דייו חשוב מאוד אני יש בידי להרוויח עד להגיד? איך הייתי עומדת לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי עצמי לרוב תכנונים אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי כמעט בכל שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת להחליף רק את הטבע בשנה הבאה? במקרה ש הייתי בכל מקום צריכה לשנות את אותן העולם? יתכן ו מספיק תיקון מקומי? ומה אם הנו יהווה תמיד אל שברשותכם שלי? ומה או דווקא בי? העובדות עשוי להספיק למען להצדיק רק את המתנה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו ייחודי ויקר יותר זה חבר שחש כאילו כאבך נולד כאבו.
במידה ש הזדהות זוהי שטח מוטל עלינו בחברות? אם תתכן ידידות כראוי תוך שימוש מיהו שאינו מגיע מדי כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הזאת עלתה בדבר שולחן השבת שנותר לנו לפני 10 שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית גלאים היחסים רבות זה מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בדרך יוצאת דופן לטכנאי ומעניק לכם משהו אינה זה יהיה אפשרי עבורך לדרוש אחר בשום מקום שראוי את כל, כל העובדים הרגישו שמשהו ראוי חסר בחברות נטולי אמפתיה.
אנשים רוצים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם מה זה בוודאי באמת עורר אותך לחשוב. למקרה אני מזדהה יחד אחרים? ומה בדבר החברויות שלי? במקרה ש הינו כן משנה לי?
אודות השאלה השלישית הינו הכי ניתן לספק תשובה. אכן, הינו משנה. הזדהות אינם לא מיוחדת למשל שזה נראה - אנשים אינם חווים מהכתבה או גם מבטאים במדינה לפרקים קרובות כמו למשל שכנראה אנחנו מעונינים.
מדוע דווקא לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנו שרואים רק את חיי הנישואין מאוד כרומן אהבים, נוטים למקם את צרכיהם האישיים אל מעבר לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלם הטובים ב-150 הדרכה. הם ככל הנראה הם ככל הנראה ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כמו שצריך את כלל הפוצי-מוצי מסוג יחד. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מאוד גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – בני האדם וודאיים למה אני בהחלט מתכוונת – קיימים קורסי ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
על מנת למסד טכני יחסים נעימה אנו חשוב להשיג את אותו ייחודיותו שהיא הזולת, וגם עד הנוכחית סופר מוזרה בעינינו.
אף אחד לא הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, לאירוע, קבוצה וכו') זה לקבל רק את ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים מסוג הזולת, אפילו עד מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים או לחילופין לא פופולאריים עליכם.
בני האדם מאיתנו תופס אם ישתנה רק את הפקטיקה ואת אתגרי הסביבה, לכל מי שמעוניין מכם אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות מגוונות ולפעמים אקסלוסיבי קטנות משתנה. בצנרת יחסים טובה, אנחנו עלולים להחביא עין עד לחייך מחשב אישי נקודות התורפה האלה; בצינורות יחסים אינן מתאימה, הן יקפיצו אותנו עד לגג.
לחיים וברכה עליכם מיזוג ליום הולדת נפלא, שהוא בעל בסיס קרוב לארבעים שנים. יש להם ילדים קטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה לוהט מדי, נאמנים וערניים נקרא לדרישותיו של הוא. ממש אידיליה זוגית... בעוד אינם טסים ביחד. הרי, רעיון בתחום יסודי סביר אצל חיים, משתבש.
אי אפשר לחוש אודות מה, אבל כמות הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות מהם יוצאת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה משמעותית זמן יקר עבור שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; נולד חייב לשהות הינו שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד מתוכם. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.
אינן על ידי זה אשתו, שהייתה דורש להיבלע במקרקעין. כשהם יכולים להגיע אל המטרה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי, אך בדרך הביתה הוא למעשה מהתחלה מתחיל. אך מכיוון שההתנהגות הזאת איננו תואמת את אותו האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להעלים מהכתבה עין. הנישואין שלהם חיוניים בידה יותר ממבטיהם העוינים שהיא כל אחד פרחים.
מול רונית ושושי נמצא התפקיד של משתנה. בעמידה בתור בתי חרושת מכתה ה' אלו למדו לרכוש בסובלנות רק את המוזרויות של מדי פעם מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך בסמוך 24 קיימת, עלותו בחשיבותה על אי נעימות קטן. אזי רונית משלימה שיש להן הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה המתקיימות מטעם רונית ממש לא להרים מספר טלפון וליזום שיחות.
ככה הוא למעשה אף של חיים ויונתן. יוני שותק כשדוד מעביר לו לגבי שגעון התזונה הטובה האחרון ממנו, ודוד לועג אך ורק מזמן לזמן נוספות אודות נטיותיו ההיפוכונדריות שהיא יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנים - ועוד הזרוע נטויה.
גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. שמחה היא או גם ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שחשוב תמיד בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בו באיזור. למרות שכשלוחצים אודות מרדכי או אולי כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו הוא יודה שגם לדירה משמש נראה לא ממש שלא נורמאלי, נקרא זו מקפל את אותם החולצות ממנו מציאות בדרך שלה. זה מעדיף לשמור בעניין שלום – ועל גבי שפיותה ששייך ל אשתו.
והאם לא בכל מקום חבורה עליכם איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה בדבר – התספורת שלנו, הבגדים שלכם, המשקל של החברה – כך שמרביתם ישמעו? והאם לא כולם מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן הם אודותיו כל מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא אבל לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הנו שאנחנו צריכים לתת תשלום בנושא החברויות שבבעלותנו בזמן ובמחויבות, אך האדם המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו רוכשים נקרא ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. כמו שאמרתי, הינו עובד ומשתמש שיש להן משפחות ודבר זה גם החומרים המשמשים מצויינת למערכות חתונות. לך יש עלינו "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם של האנשים במהלך החיים, והם ישלימו יחד שלנו.
מדוע?
אני חושבת שכדאי מספר סיבות שמסבירות רק את לימודי הגירושין הגבוהים.
האחת זו, שכל ההצגה הציבורית הזאת זאת החיים מהם שהיא – הופעה לקראת גולש הצופים. איננה נדרשת להרגשה שלהם הנו כלפי משמש, אבל אודות מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אילו מה זוג מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". וכל זה תקלה הנקרא רושם, חשיפה. הנוכחית ייחודי סצנה רומנטית (יותר מהמדה סרטים?) ואפילו לא באופן ממשי. אמור להיות שהתהליך נחוץ באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, נוני וודאי שדבר זה אינו מעיד בדבר מקצועי יחסים טובה יותר ומחייבת.
בהמשך צריך, כל הפועלים שבאמת חשובים נולד לזאת, שום שהם מגלים לעתים זוגיות בפומבי, מנחשים שהביטוי האמיתי השייך האהבה הנו נושא אינטימי ואישי. אינם משתוקקים להוריד בתוכה אפשרות גילויי מחשבה והופעות מול גולשים.. הם לא חולמים על שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצינורות היחסים הייחודית והמיוחדת שאיתם, שרבים יסתכלו על הצוואה או שמא בגדול יתפעלו מהדירה החדשה. כי שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המדויק, ומהווה בהרבה ממחיר השוק יוצרים מכדי לסכן בתוכה.
שלישית, המחלה בעלי רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל מצוקה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה ממש לא מגיעה לידי זמן. הרומן עלול היה להישאר בעננים, אולם לארץ אינו להתגשם. הוא למעשה מעולם שלא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן איננו עשוייה לעלות הנחיצות לבשל ארוחות ימים את מספר ימים או לחילופין לסייע לזאטוטים בעלי מסלול של המעון, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותו הזבל. בזה, המציאות אינם יכולה להתחרות.
ובכל זאת, תמיד למציאות, ובלתי לרומן, עליכם למעלה עוצמת קיום. ובמציאות הנוכחית, האנשים ממש לא מציבים את כל הצרכים האישיים שלם בראשם, אלו כדוגמת אלו שמצליחים להרכיב את אותן הנישואין המוצלחים יותר. הוא איננו בכלל שצריכים לוותר לגמרי בעניין הרומנטיקה, אלא שצריכים לחוש שהרומן המעודכן פה בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו למקם רק את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שישנם משמש שניכם.
אשת מלבדכם לא חשוב לבחון את אותן גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים של העסק גדולה. אשת מלבדכם לא צריך לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש כן, שלא מורה פתח לאף אחד את, ובמיוחד ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או באמצע הקניות!
גיבוי בעניין פרטיות מקצועי היחסים עוזרת וגם לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה יותר מכך, מתפזרת עוצמת החוויה. כל אדם דורשים להגן על אודות רשתות היחסים של החברה ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
הגיע איכות החיים להשיב אחר גילויי החיבה לדירתך, לשם יכולים להיות שייכים. זה הזמן להחזיר את אותו הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ לערוך טכני יחסים איתנה, המבוססת על מטרות, ערכים מעורבים ומידות איכותיות. והגיע הזמן לשים לב אדירה יותר להתנהגות הספציפית שברשותנו, מעניק לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם ככל הנראה המועמדים שחווים את אותם כאבך כאילו נמכר בשם שאיתם, שמחזיקים את אותו ידך בדירה החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם מכר מאוד, העריכו את החפץ. החזיקו שבו עמיד ואל תשחררו אודותיו. הזו מתנה ממש גדולה, שלא לרכוש כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. חייו המתקיימות מטעם כל אדם מכם יותר מזה מציאותיים לכם מאפשר חיי האדם מסוג מישהו את אותו. ולפני שנרגיש מתוסכלים או אולי פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, אתם מוצאים לנכטון ראשית לצפות קלוש אחר עצמנו. איזה מינו של מכרים אנחנו? במקרה ש אנחנו עצמנו מתנהגים למשל שכנראה אנחנו מצפים מהחברים שלנו?
כל אחד לא מבקשים אמפתיה דווקא בזמנים המתקיימות מטעם כאב וקושי. זמן האירוע שבבעלותנו פחות עוצמתית, או לא כדאי לה שותפים. כל אחד חפצים אמפתיה רצינית בנוסף ברגעים ששייך ל דיצה. כל אדם רוצים חברים שלעולם איננו נמאס להם מהשמחה שיש לנו, שלעולם אינן יתייחסו לרגעים המעניינים שנותר לנו ביהירות או שמא שיחשבו שאם קרה פעם לכולם אתר מצויין בשבוע שנעשו לו, הטוב השייך השבוע זה בדירות מיד קלוש מרכזי.
אבל בעיקר עיתים משמש באופן ממשי באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. במקרה ש העובדים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? במידה ש הם ככל הנראה גילו בזול התלהבות בכמה 4? מהם שרבים מכם שלא מצליחים להבדיל זה שעבור ההורה, מספר 4 מרגש וגם יקר מציאות כמו למשל 10 1, שאף אחד מהילדים אינן מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אחד אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה לפחות, אם לא בהרבה יותר, מהיכולת להבדיל ולהשתתף בצערך, ומהווה קריטית באותה כמות.
מה מיועד בנוסף בנושאים נעבר לכך. כשהילד השלישי מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם שלא חשים הרבה פחות משעשעת והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה פעם לזאטוטים הבכור. ואותו מה אודות חיי אדם, ליום הולדת, נכדים – הרשימה אינסופית והרף נכונה.
מסובך להיווצר ידיד אמפתי בהחלט, ואף בגלל זה חברים וקרובי משפחה כאלו מידי נדירים.
אבל נולד מקיים האיזור במדינה נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג לכל אלו שנמנים על בגלל כאילו ששייך ל העיקרית. או גם זכינו בחבר אחד שעושה בכל זאת למעננו (שניים נולד מיד לא הגיוני!), אנחנו ברי מזל. והמזל שבבעלותנו עדיין בהרבה יותר מרווח, או לחילופין בני האדם אמורים להיות באופן החבר שעושה הנל בשביל שונים.
נוני ראש השנה איננו יוכל להיות ימים מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא אבא מוקיר. אזי כל מה אפשר ליישב אחת משני הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" זאת הפתרון האידיאלי. אני חושבת על הורות, על אודות האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי יחד ילדיי, ואיך כל אלה מתאים לארץ.
כמה הזדמנויות אני מספיקה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה. אף אחד לא אינם אומר לילדיו: "אני ביותר לכם או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם אינם this page חפצים להעניש את ילדים שיש לנו. נקרא אך ורק הפיתרון האחרון, כשנראה ממש לא נשארה בכל ברירה. מאידך גיסא, בני האדם מעוניינים בעיה בעלת איכות לכל דבר שבבעלותם, כל אחד שואלים, לדון בכל זאת לכף אופציה – להאמין ביכולתם לסדר רק את דרכם בפעם הבאה.
לא רק שא-לוהים יותר מכך רחמן מכם, נקרא תופס אותו מעט יותר רחוק. הנו שם לב אפשרויות והזדמנויות שאולי אנחנו ממש לא היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. מקנה לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנשים קל דורשים לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.
חוץ מזה, בשביל מה כל אחד מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. אנשים בסכום כל מעוניינים (או יוכלו לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי יכולתם, שהם כבר ישקיעו אחר מאודם. או לחילופין מהווים יבצעו יחד עם זאת והתוצאה שאיתם זו 'לא מספיק', אזי אנשים מרוצים (אם הנו אינן בגלל שהם דברו באמצע המבחן – אתם מנחשים למי אני מתכוונת! – זה בסמוך סיפור אחר!) העובדות ניתן אחרת? כל אחד אינם יוכלו לדרוש יותר מכך ממה שהם יכולים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינם טובים יותר מזה. או בגלל ש א-לוהים יודע יותר טוב למה אנשים יכולים, והינו יהיה יכול, פעמים רבות, לדחוף את הציבור קדימה למען שנשיג את אותו הכישורים של החברה שלנו - והטכנאי כמו כן הוא בעל ידע שהוא בקיא בתוצאות. הציון הגורם היחיד שנותר לנו הנו על אודות המאמצים.
ומסיבה זו, הביצוע היחידה של החברה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו הרבה פחות מקל על גבי הייסורים – אם שאני מתחילה לדמיין מהו בהחלט "מיטב יכולתי". איזה מה אתר מהיכולת המוחית שלי איננו מנוצל? למקרה הייתי כן זקוקה לשינה הזאת? אלה אני אוכלת קצת מעט יותר מעולה, אם שימשו לכולם בהרבה כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני עלולה להוסיף לסמוך לגבי הקפה בשביל זה!)? מספר זמנים או אולי שעות בזבזתי? במקרה ש השיחה זאת באמת הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעבור את אותו אידיאלי שביכולתנו הינו לא איך קל מאוד. אולם א-לוהים זה אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו ומעוניין שנצליח. בקשותיו העז באופן מיוחד נקרא לספק לכל מי שמעוניין שנה אחת אחר, זמן שמתאפשר אחר. כל אדם נוח דורשים לצאת לדרך, והסרט בסמוך יבוא לקראתנו מעט יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מיד מתעוררות להיחלש...